אלרגיות למזון ומסגרות חינוכיות

18/09/2016

בחיי! למצוא מסגרת חינוכית מתאימה לילד אלרגי זה קשה! 

נדב התחיל במשפחתון קטן בגיל שישה חודשים, חודש לפני שגילינו את האלרגיה שלו. למזלי, המטפלת במשפחתון הייתה מ-ד-ה-י-מ-ה והתייחסה מאוד ברצינות לסיכונים שבאלרגיה. סמכתי עליה במאת האחוזים והרגשתי שזו המסגרת הכי בטוחה לנדב.

לקראת שנת הלימודים הנוכחית ידעתי שאצטרך לחפש לנדב מסגרת חדשה. הייתי נורא בלחץ, ותהיתי איך להציג את הנושא מול בעלי הגנים? איך יגיבו? האם אמצא מקום שאוכל לסמוך עליו?

התחלתי את החיפוש בינואר השנה והחיפושים הובילו אותי למקום מאוד מומלץ באזור. הגעתי לגן יחד עם בעלי ודיברנו עם בעל המקום, ובאיזשהו שלב הגיע הנושא של האלרגיה. הסברנו על מה מדובר, איך צריכים להתנהל וכו׳ (בזמנו ידענו רק על האלרגיה לבוטנים). מיד היה ברור שהוא הרגיש לא בנוח. הוא שיתף אותנו בחששות שלו ואמר שיחשוב על זה (וגם אנחנו) ונהיה בקשר. באותו הערב שלחתי לו הודעת טקסט שבה רשמתי שנשמח להמשיך את הדיאלוג. עד היום (בחלוף עשרה חודשים) לא שמעתי ממנו.

המשכתי בחיפוש. ביררתי לגבי סייעת רפואית לנדבי דרך מחלקת הרווחה בעיר. אמרו לי שאם יהא זכאי לסייעת אז זה יהיה עד 12 שעות בשבוע, ורק בגן בפיקוח התמ״ת. אף על פי ששעתיים ביום לא היה נראה לי פונקציונלי במיוחד, חשבתי שבכל זאת אברר פרטים נוספים.

הלכתי לראות את הגן של התמ״ת (ויצו). דיברתי עם הגננת ושאלתי אם יש במבה בגן והיא השיבה שבעיקר בימי הולדת. שאלתי אם תהיה זו בעיה להגביל כניסת במבה לגן והיא השיבה בזו הלשון: ״מה? בשביל ילד אחד כולם לא יאכלו במבה? הוא יכול לאכול משהו אחר.״ אמממ… תודה. אמממ ביי. הלכתי. 

יכול להיות שאותה הגננת לא מבינה מהי אלרגיה מסכנת חיים. יכול להיות שיכולתי להתעקש על איסור כניסת  במבה ובוטנים לגן, אבל למרות זאת לא יכולתי לשלוח את הבן שלי למקום שמחזיק בגישה כזאת.

אז המשכתי. הלכתי לעוד גן מאוד מומלץ באזור. ברגע הראשון הבנתי שהם מבינים מה זה אלרגיות ועד כמה זה מסוכן. היה להם גם נסיון עם ילדים עם אלרגיות מסכנות חיים. הרגשתי טוב. הרגשתי שמצאתי מקום שאפשר לעבוד איתם כדי לשמור על נדב. קבענו פגישה כדי לשבת בצורה מסודרת לשבוע לאחר מכן. הגענו, ישבנו, דיברנו, סיכמנו בדיוק איך הכל יעבוד, ואפילו חתמנו על הסכם הבנות.

הרגשתי כל כך טוב שמצאתי מקום בטוח ורציני עבור נדב.

בחלוף חצי שנה גילינו שנדב גם אלרגי לאגוזים. שנת הלימודים הייתה בפתח והתקשרתי לגן כדי להודיע להם על התפתחויות. בתחילה הם לא התרגשו במיוחד כי לא היה להם דבר בתפריט שמכיל אגוזים, והם אמרו שפשוט נצטרך לעבור על כל המוצרים כדי לוודא שאין ״עלול להכיל״. בסיום השיחה הוספיו שיש בחצר הגן שלושה עצי פקאן ענקיים. עצי פקאן בגן… מה הסיכוי?!?! הלב שלי החסיר פעימה. מה עושים? כבר סוף אוגוסט! אמרתי שאחשוב על זה ושאתייעץ עם הרופאה. 

כל כך רציתי שיהיה בסדר. אחרי התייעצות עם הרופאה הבנתי שאין סכנה של ממש בהימצאות בסביבת עצי פקאן, אבל לנוכח החשש שנדב יפצח בטעות אגוז פקאן שנפל על הקרקע ויכניס לפה, התקבלה החלטה משותפת עם הגן שמוטב שנדב לא יצטרף. ההחלטה התקבלה ביום  29.8 (שלושה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים)!

הייתי אובדת עצות. רצו לי מיליון שאלות בראש: איך אמצא לו גן עכשיו? למה הכל צריך להיות כל כך קשה עם האלרגיה הזאת?!  אולי בכלל מוטב שנדב לא ילך לגן.

אחוזת טרוף מצאתי את עצמי מתקשרת לכל הגנים שבאזור מגוריי. רובם היו מלאים ובמקום אחד שכן היה מוכן לקבל את נדב, היה נחשו מה… עץ פקאן בחצר (מסתבר שזה נפוץ באזורנו)!!! נדמה שאפסו הסיכויים למצוא לנדב גן ושאצטרך להפוך לעקרת בית (נואשת). יום לפני פתיחת השנה קיבלתי הודעת טקסט מחברה שהודיעה שהיא שמעה באסיפת הורים על גן שמקבל ילדים אלרגיים! התקשרתי מיד ושאלתי אם נשארו להם מקומות. היא ענתה לי: ״כן, בדיוק היום היה לי ביטול!״  צעקות של שמחה נשמעו בבית כאילו זכינו בלוטו.

בחיי! למצוא מסגרת חינוכית מתאימה לילד אלרגי זה קשה!

למחרת הלכנו לראות, והוקל לנו לשמוע שיש לצוות הגן נסיון קודם עם ילדים אלרגים. את סוף השבוע ניצלתי למחשבה כי על אף הרצון הטוב והניסיון עם האלרגיה, הגן די רחוק ממקום מגוריי וגם השעות לא כל כך מתאימות לי. בסופו של דבר ובנסיבות שנוצרו החלטתי שזו הברירה הטובה ביותר עבור נדב.

נדב התחיל את השנה באיחור של כמה ימים אבל הוא מאושר, וכך גם אני. 

שילובם של ילדים אלרגים במסגרות חינוכיות עלול להיות דבר מפחיד ומכיוון שכך למדתי שכדאי ללכת עם האינטואיציה שלי. אני עוד אכתוב על איך למצוא את המסגרת המתאימה, איזו שאלות לשאול ועוד. בתור התחלה רציתי לשתף בסיפור שלי כדי שתדעו שאתם לא לבד! כולנו עוברים סיפורים דומים. 

אשמח לקרוא על קשיים שהיו לכם בחיפוש מסגרת.
שתתחדש עלינו שנה טובה, מתוקה ובריאה!