בחיי! להיות אמא זה לא דבר פשוט, על אחת כמה וכמה להיות אמא לילד אלרגי.

אז מי אני? שמי אלי (אליסון) ילידת ניו יורק, אמא של נדב בן השנתיים, שסובל מאלרגיה מסכנת חיים לבוטנים ולרוב סוגי האגוזים.

האלרגיה של נדב נחתה עלי כרעם ביום בהיר. כשלנדב מלאו שבעה חודשים נתתי לו לטעום מעט חמאת בוטנים (אני אמריקאית, איך לא?!), ותוך פחות משתי דקות החלה להופיע אצלו נפיחות באזור השפתיים. לא האמנתי למראה עיני. בעלי ואני "טסנו" למיון, שם הוא קיבל טיפול בפנסטיל ובנטזול.

שבוע לאחר מכן נדב עבר טסטים עוריים, שאישרו שהוא אכן סובל מאלרגיה לבוטנים. זה היה מבעית! רצו לי בראש מיליון תסריטים ושאלות: מה יהיה בגן? איך ילך לבית הספר? איך יתגייס לצבא? איך הוא יוכל לאכול מחוץ לבית? האם אני בכלל יכולה להתמודד עם זה???

לפני כחודש ימים גיליתי שנדב אף סובל גם מאלרגיה מסכנת חיים לאגוזים (מלך, לוז, קשיו, פקאן, ברזיל ומקדמיה), ובאחת מצאתי את עצמי מתמודדת עם מנה כפולה ומכופלת של תסכול, פחד וחוסר וודאות. אני כאמור אמריקאית ואני מכירה לא מעט אנשים אלרגיים, אבל מעולם לא חשבתי שהילד שלי, הישראלי, יסבול מאותן תופעות.

מאז אותו אירוע מכונן עברה שנה וחצי ובכל יום אני לומדת איך להתמודד עם האלרגיה שלו - אילו שאלות לשאול, מה מותר לעשות וממה כדאי להימנע ואיך לנהל שגרת חיים על אף המציאות החדשה.

כחלק מההתמודדות שלי עם המצב וכדי לנסות ולהגביר את המודעות בנושא, החלטתי לנהל בלוג, כי אני זוכרת עד כמה חששתי מהמציאות שנכפתה עלי ועד כמה הייתי רעבה למידע מקומי בשפה העברית שיהיה רלוונטי לחיים שלי בישראל, לרבות מידע על רופאים מומחים מקומיים, מוצרי מזון מתאימים, מסעדות ידידותיות לסובלים מאלרגיות וכו'.

אני מקווה שהבלוג ישמש כתובת ואבן שואבת לאמהות (ואבות) לקבלת עצות ובמהרה יהפוך לפלטפורמה יעילה לשיתוף בתכנים רלוונטיים.

כמו כן, אני מקווה שהבלוג יתרום ליצירת קהילה חזקה ואינטראקטיבית של אמהות (וגם אבות) שתלמדנה האחת מהשניה. על הדרך אל תשכחו להירשם לניוזלטר שלנו (בצד שמאל של האתר).

אז הנה אני מתחילה!!!!

*הארות והערות על הפוסט יתקבלו בברכה, כמו גם הצעות לנושאים לפוסט הבא.