לפני כמה שבועות הלך לעולמו ג'ייקוב מקדונדלד, נער אמריקאי בן 15 לאחר שלקה בהתקף אנפילקטי כתוצאה מחשיפה לבוטנים. בתור אמא לילד אלרגי, אין דרך קלה לעכל חדשות כאלה, זה מזעזע, עצוב ומפחיד. כשאני קוראת על מקרים כאלה אני תמיד מנסה ללקט כמה שיותר פרטים ולהתחקות אחר אותו האירוע, בעיקר כדי ללמוד מה לא לעשות. במקרה של ג׳ייקוב, מצאתי מספר פרטים בודדים: הוא אכל עוגייה שהכילה בוטנים כששהה בבית של חבר. כעבור שעה הוא חזר הביתה והחל להקיא. אמו הזריקה לו אפיפן ולאחר מכן פונה למיון. בחלוף מספר ימים שבמהלכם אושפז במחלקה לטיפול נמרץ, מת ג'ייקוב כתוצאה מנזק בלתי הפיך שנגרם...

קצת נעלמתי לאחרונה. לא כתבתי הרבה בבלוג ולא התמדתי בהעלאת פוסטים לפייסבוק או לאינסטגרם. אבל יש סיבה טובה, מבטיחה! אחלוק עמכם פרטים נוספים בזמן הקרוב. שנתיים חלפו מאז שגיליתי שנדב שלי סובל מאלרגיה לבוטנים. בעבר כתבתי על אודות החשיפה הראשונה של בני נדב לאלרגן. הוא היה בן שבעה חודשים וטעם מעט חמאת בוטנים. הוא מיד האדים ושפתיו התנפחו. "טסנו" למיון של תל השומר שנמצא במרחק של 5 דקות נסיעה מביתנו, ומאז חיינו השתנו ללא הכר. היום הזה היה כל כך מפחיד ומלחיץ. הייתי בסטרס והיו לי מיליון שאלות. למזלי הצלחתי לתאם תור לאלרלוג שבוע לאחר המקרה, ונדב עבר טסטים עוריים שאששו...

בחיי! חופשה עם ילד אלרגי מלווה בלא מעט חששות. על כן לקראת חופשת סוכות הבאה עלינו לטובה להלן מספר טיפים לנסיעה לחופשה במלון בארץ עם ילד אלרגי: לפני "סגירת" ההזמנה בדקו את מדיניות המלון לאלרגיה למזון. הניסיון מלמד שרשתות גדולות פועלות על-פי נהלים ברורים לאירוח אנשים שסובלים מאלרגיה מסכנת חיים למזון, וזה בהחלט מקל על ההתמודדות. בעת ההזמנה או בסמוך לאחר מכן התקשרו למלון והודיעו על מועד הגעתכם. ייתכן שתופתעו לגלות שיש רצון כנה ואמתי מצד צוות המלון להיטיב עמכם ולעשות הכל כדי שביקורכם במלון יהיה לשביעות רצונכם. כך למשל לאפשר לכם לשוחח עם שף המלון. ליתר ביטחון הצטיידו מראש...

נדב נכנס למסגרת חינוכית לראשונה כשהיה בן שישה חודשים. הוא נכנס למשפחתון קטן ומומלץ מאוד באזור מגורנו, בדיוק חודש לפני גילוי האלרגיה. כשגילינו את האלרגיה שלו לבוטנים, התמזל מזלנו, והגננת במשפחתון נרתמה למשימת השמירה על נדב. היא אסרה על כניסה של בוטנים לגן (בעיקר היה מדובר על אחים של התינוקות שהיו מגיעים עם שקיות במבה בשעת האיסוף), ועשתה כל מה שהיה אפשר לעשות כדי לשמור על נדב. נדב נשאר במשפחתון עד גיל שנתיים. השנה נדב עבר לגן פרטי אחר אחרי חיפוש ארוך ומסובך (זוכרים את הסיפור? אלרגיות למזון ומסגרות חינוכיות). גם בגן הנוכחי אני מרגישה מאוד בנוח ומשוכנעת שבחרתי מקום נכון עבור...

בחיי! חגים הם לא הכי כייפים עם ילד אלרגי. מסיבות ומפגשים עם משפחה וחברים דורשים תכנון מוקדם. חנוכה במיוחד מלחיץ לדעתי, עם כל הסופגניות, מטבעות השוקולד ועוד דברים שעלולים לסכן את ילידנו האלרגיים.  אני מרגישה שהתמזל מזלי שכל המשפחה של בעלי (וגם שלי אבל הם גרים בארה״ב) לוקחים את האלרגיות של נדב בשיא הרצינות. לא עולה על דעתם להכניס אלרגנים הביתה, להגיש אלרגנים על שולחן החג, או בכלל להגיש משהו שנדב לא יכול לאכול. אני יודעת שאי אפשר לקחת את זה כמובן מאליו כי אני קוראת לא מעט על משפחות שלא נרתמות למשימה של שמירה על ילדים אלרגיים (כנראה בגלל...